#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כז. 1 'השוחט אחד בעוף ושנים בבהמה שחיטתו כשרה...' משמע רק דיעבד, מדוע (2)?	אב&quot;א אחד בעוף הוא דהוי דיעבד, ואב&quot;א ארובו של אחד כמהו.	חולין כז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כז. 2 מנין לשחיטה שהיא מן הצואר (3+2)?	"רב כהנא: &quot;ושחט את בן הבקר&quot; ממקום ששח חטהו, קשה עליו שיתחיל באזנו ויקרע ואזיל עד שיהיה דם הנפש, אלא הלכתא נינהו וקרא ללמד דלא לשוויה גיסטרא (ע' רש&quot;י ותוס').<p dir=""rtl"">רב יימר: &quot;וזבחת&quot; ממקום שזב חתהו, קשה דאימא מלבו, אלא הילכתא וקרא דלא לשויא גיסטרא.</p><p dir=""rtl"">דבי ר' ישמעאל: אל תקרי ושחט אלא וסחט, ממקום שסח חטהו, קשה דלמא מלשונו וקרע ואזיל עד שיצא דם הנפש, אלא הלכתא וקרא דלא לשויה גיסטרא.</p><p dir=""rtl"">ר' חייא: &quot;וערכו בני אהרן.... את הראש ואת הפדר&quot; נצרך לראש בפני עצמו שכבר הותז, ש&quot;מ שהשחיטה מן הצואר שהיא מתיזה את הראש.</p><p dir=""rtl"">תנא מיתי ליה מהכי: &quot;זאת תורת הבהמה והעוף&quot; השוו בהמה לעוף מה עוף מן הצואר אף בהמה מן הצואר [אבל לא ממול עורף דכתיב &quot;ומלק את ראשו&quot; ראשו של זה ממול עורף ולא ראשו של אחר].</p>"	חולין כז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כז. 3 &quot;ראש ופדר&quot; &quot;ראשו ופדרו&quot; הנאמר בעולה למה לי?	"ראש - לרבות את הראש שכבר הותז, אף שאינו בכלל הפשט, פדר - ללמד שחופה את הפדר על בית השחיטה ומעלה.<p dir=""rtl"">ראשו ופדרו - לומר שקודמים לכל הנתחים.</p>"	חולין כז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כז: 1 &quot;זאת תורת הבהמה והעוף&quot; לענין מה הושוו ומה התמעט מ'זאת' (2)?	"ת&quot;ק: מה בהמה בשחיטה אף עוף בשחיטה, אבל לא בעינן רוב שנים כבהמה דכתיב &quot;זאת&quot;.<p dir=""rtl"">ר&quot;א: מה עוף הכשרו מהצואר אף בהמה, אבל לא ממול עורף כעוף דכתיב &quot;ומלק את ראשו&quot; ראשו של זה ולא של אחר, &quot;זאת&quot; ללמדנו שבהמה לא די לה בסימן אחד.</p><p dir=""rtl"">[תני בר קפרא: הטיל הכתוב עוף בין בהמה לדגים שאינו טעון שתי סימנים, אבל טעון שחיטה בסימן אחד.]</p>"	חולין כז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כז: 2 האם יש שחיטה לעוף מן התורה ומנין?<p dir=""rtl"">ומנין שדי לו בסימן אחד?</p>"	"ת&quot;ק דר&quot;א דרש &quot;זאת תורת הבהמה והעוף&quot; מה בהמה בשחיטה אף עוף, 'זאת' מיעט שדי בסימן אחד.<p dir=""rtl"">תני בר קפרא הטיל הכתוב את העוף בין בהמה לדגים להקישו לבהמה שטעון שחיטה ולדגים שאינם טעונים, הא כיצד טעון שחיטה ודי לו בסימן אחד. </p><p dir=""rtl"">[דרש עובר גלילא בהמה שנבראה מהארץ הכשרה בשני סימנים, דגים שנבראו מהמים אינם טעונים שחיטה כלל, עוף שנברא מהרקק טעון סימן אחד.]</p><p dir=""rtl"">רבי סבר דשחיטה לעוף הל&quot;מ &quot;וזבחת כאשר צויתיך&quot; מלמד שנצטוה משה על הושט ועל הקנה ועל רוב אחד בעוף ועל רוב שנים בבהמה </p><p dir=""rtl"">דעת ר' אלעזר הקפר דעוף אין לו שחיטה מהתורה, ואמר רב יהודה משום ר' יצחק בן פנחס דכתיב &quot;חיה או עוף.. ושפך&quot; בשפיכה בעלמא, ועדיף להוקים את השפך על עוף ולא על חיה משום דסליק מיניה.</p>"	חולין כז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כז: 3 מנין לדגים שאינם טעונים שחיטה?	&quot;הצאן ובקר ישחט להם אם את כל דגי הים יאסף להם&quot; באסיפה בעלמא סגי להו, ולא דרישן הכי אסיפה אלא אם נאמר במקום שחיטה, מה שאין כן בשליו דכתיב ביה &quot;ויאספו את השליו&quot; שלא במקום שחיטה, טעון שחיטה.	חולין כז:		
